sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
ראשיתן של חבורות החסידים מגיעה אפוא' כמו שראינו , לימי התפשטותה של הקבלה הצפתית לבתי מדרשיה השונים . ואף ה'הווי החסידי / שהתגבש אמנם בתקופה יותר מאוחרת' צביונו המיוחד גם הוא בעיקרו מן הימים ההם . אנו מוצאים את יסודותיו כבר באותו יסדר הנהגת האדם החסיד בדרך קצרה בכל מעשיו . 69 יסוד יוסף / פ' כיד . . 70 הידיעות על היחברה של חצותי ומנהגי חצות הן : בטהרת הקודש / ע-א ע-א ; שו-ת אבן השוהם ומאירת עינים , שאלה כ "' ב ; נגיד ומצוה' די ע"ב ; שם / הי ט '" א . . 71 הנוסח המקורי של המאמר ( ירושלמי יומא' פ"א ה"א ) הוא ; כל דור שאינונבנה בימיו מעליןעליו כאילו הוא החריבו . . 72 עיר דמשק אליעזר / ח-ב' שערי דמשק' ג' ע"א . . 73 אהל משה / אמשטרדם תקי"ט ( בהקדמה ובהסכמות . ( כל ימי חייו' ' שבא עליו ההסכם הכללי בחוגי מקובלים אלה . וכבר בימים ההם הוגדר טיבו של החסיד כאיש שחלה תמורה נפשית גדולה בכל מהותו' כאיש ' שקיים תרי"ג מצות ע"י ביטול יצה"ר' ולא על ידי ההתגברות עליו' ' כאיש שזכה ליקנין מידות הטובות בטבע גמורי על ידי הכנה מיוחדת' יכי לשון קדושה ' לשון הכנה והזמנה / והיה ברור כבר אז' כי חסידות זאת' 'הבאה אחר...  To the book
מוסד ביאליק

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help