פרק עשירי בו מוכיח דאנטי , שאפילו העניק קונסטאנטינוס סמכות קיסרית לכנסייה, לא בדין העניק. סתירה שביעית

ויש הטוענים לעניין זה , שכשרפא לו לקונסטאנטינוס קיסר מן הצרעת בהשתדלותו של סילבסטר , הוא הכוהן הגדול בזמן ההוא , נתן לכנסייה במתנה את מושב האימפריה , דהיינו את רומא , ועוד סמכויות מרובות אחרות של האימפריה t ומכאן הם טוענים , שאין איש רשאי ליטול את הסמכויות הללו אלא אם קיבלן מידי הכנסייה , שלדבריהם שלה הן . וכך הם באים לכלל מסקנה ראויה , שהסמכות האחת מקורה בסמכות השנייה—הוא הדבר שנרצה להם . אחר דיוננו בטענות ששורשיהן לכאורה בדברי אלוהים , ואחר דחייתנו את הטע נות הללו , נשאר לנו אפוא לדון עכשיו באלו הטענות , שמקורן בתולדות רומא ובשכל האנושי הישר , ולסותרן . והראשונה שבהן היא שהזכרנו כאן , ושכך הם בונים את היקשה ; השייך לכנסייה — אין איש יכול להחזיק בו בדין אלא מידי הכנסייה . ועל כך 26 מעשי השליחים . 1 , 1 1 עיי הערה 4 בפרק 12 בספר השני , ועי' הערה 1 בתרגום סאוטר , עמי . 185—183 התעודה המזויפת מדברת בזכויות בכל ארץ איטליה , בפרובינציות המערביות , ובכל מקום שיש בו שליטה לכנסייה ( אנטיוכיה , אלכסנדריה , קושטא , ירושלים וכל הכנסיות ) ועוד , וכן במסירת הכתר והשרביט לכנסייה ועוד . דאנטי שאינו...  To the book