פרק רביעי בו יוסבר, שאין ללמוד גזירה שווה מן השמש והירח על השלטון הרוחני והשלטון החילוני. סתירה ראשונה

מכאן ואילך יהא אפוא ויכוחבו פונה אל אלה המניחים , שסמכותה של האימפריה תלויה בסמכותה של הכנסייה , כמו שהאמן נחות הדרגה תלוי בארדיכל n הללו מעלים נימוקים שונים ומנוגדים , מהם הלמדים מכתבי הקודש ומהם הלמדים ממעשי הכוהן הגדול וכן ממעשי האימפיראטור גופו , ויש אפילו שמנסים להעלות נימוקים שבהיגיון . בראש וראשונה טוענים הללו , שלפי הכתוב בספר 'בראשיתי עשה האלוהים שני מאורות גדולים , המאור הגדול והמאור הקטן , האחד לממשלת ביום והאחד לממשלת בלילה , ומכאן הם למדים על דרד המשל , ששניים הם הממשלים [ בעולם , [ דהיינו הממשל הרוחני והממשל החילוני . ואחר הם טוענים , שכשם שהירח , הוא המאור הקטן , אין לו אור אלא בשיעור שהוא מקבלו מן השמש , כך אין סמכות לממשל החילוני אלא בשיעור שהוא מקבל אותה מן הממשל הרוחני . לסתירתה של טענה זו ושל שאר טענותיהם ראוי לנו להקדים ולהעיר מה שקובע הפילוסופוס בספרו : de Sophistiris Elenchis 'סתירת הטענה — בגילוי הטעות שבה' . והואיל והשגיאה תיתכן או בחומר הטענה או בצורתה , יכול אדם לשגות כפל שגיאה , דהיינו או בדרך ההנחה המוטעית או בדרך ההיקש שאינו נכון . שתיים אלו מונה הפילוסופו...  To the book