פרק שני בו יוכח, שרוצה האל בתכלית הטבע

לצורך השאלה הנדונה נחוץ לנו להניח —כמו שנהגנו קודם [ בדיונינו ] —עיקרון כלשהו , שעל סדנו יחושלו הנימוקים לגילויה של האמת . אפילו מכוון מאמצך לאמי רת האמת , מה תכלית כל מאמצו בלא עיקרון קבוע מראש , שהרי העיקרון הוא המקור היחיד ל'הנחות האמצעיות ? קבוע אפוא ועומד בתורת אמת שאינה ניתנת לסתירה , שאין האל רוצה במה שמתנגד לכוונת הטבע . שאם אין זו אמת אף אין שקר בהיפוכה שהוא : אין האל שולל מה שבניגוד לכוונת הטבע . ואם אין כאן שקר , אף במשתמע ממנו אין שקר , שהרי לא ייתכן לגבי מסקנות שההיגיון מחייבן , שתהא הסייפא שקר משאין לה ריישא של שקר . אולם מתוך שאתה אומר 'לא שולל / בהכרח אתה משמיע אחד מן השניים : או ירוצה' או 'לא , 'רוצה י כשם שמתוך שאתה אומר 'לא , 'שונא אתה בהכרח משמיע : 10 השמש והילה — לפי בראשית א , טז . המשל , שהאפיפיור הוא השמש , ואילו הקיסר — הירח המקבל ממנו את אורו , רווח בוויכוח על מקומה של האפיפיורות בממשל העולמי . ועיי להלן , פרק רביעי בספר זה . דאנטי מדבר ב'שני השמשות שני נתיבים האירו : אורחות המלך ואורחות אלוהי טור' ) הטוהר' 107 , 16 ואילו . ( ועי' סופה של איגרת חמישית של דאנט...  To the book