פרק שני בו יודגש, שרצון האלוהים הוא עצם הדין

לאחר שחקרנו ככל הצורך —כל כמה שניתן לנו בטבע הנושא —במידת האמת של הדיון הראשון , נשתייר לנו עכשיו לחקור באמיתו של [ הדיון ] השני , והוא ו כלום בדין זכה העם הרומאי בכבודה של האימפריה שלו . ועיקרה של חקירה זו הוא לבחון , מהי אותה אמת שאליהם מוליכים שיקולי החקירה , כשהיא מועמדת על עיקרון סגולי . שהרי זאת לדעת , שכשם שהאמנות מתגלית לנו בשלושה אופנים , דהיינו במוחו של האמן , במכשיר שהוא משתמש בו , ובחומר שהוא יוצר בו , כך גם הטבע ניתן לנו להיבחן בשלושה אופנים . כך מצוי הטבע ברוחו של המניע הראשון , הוא האלוהים » לאחר מכן בשמים , בתורת מכשיר , האמצעי לטבוע על ידו את צלם הטוב הנצחי בחומר ההיולי . וכשם שהאמן המושלם , המשתמש במכשיר המשוכלל ביותר , אין לייחס פגם [ שנמצא ] ביצירתו האמנותית אלא לחומר שבו יצר , כך הוא הדבר , שאם אלוהים , שיא השליטות , הוא הנוגע במכשירו , כלומר בשמים , שלעולם אין לגלות פגם בשכלולם ( כפי שהוכח לנו בדיוננו הפילוסופי על השמים , ( אין זה אלא שהפגום שבדברים של מטה הוא פגמו של החומר הגולמי גופו ומחוץ לכוונתם של האל הבורא ושל השמים . ואילו כל הטוב שבדברים של מטה בא להם לא מ...  To the book