פרק שנים־עשר ידובר בו בחירות האנושית, שתיתכן רק בשלטון של מונארכיה. נימוק שמיני

והמין האנושי טוב לו ביותר כשהוא בךחורין ביותר . דבר זה יוכח משיובהר עקרון החירות . שכן זאת לדעת , העיקרון הראשי לגבי חירותנו הוא הבחירה החופשית , ואפילו רבים מעלים אמת זו על דל שפתותיהם , רק מעטים מאוד הם המבינים אותה על פי שכלם . ואומנם יש המפליגים עד כדי לומר , שבחירה חופשית היא שיפוט חופשי לפי נטיית הלב , ואמת הם אומרים , אולם רחוקים הללו מהבנת פירוש המלות , שכמותם כמו הלוגיקאים שלנו , המעלים דבר יום ביומו משפטים מסוימים , בחינת דוגמאות בתורת ההיגיון , כגון 'למשולש שלוש זוויות השוות לשתי זוויות . 'ישרות ולפיכך אני אומר , שהשיפוט הוא דבר ביניים בין הערכת העניין לבין החשק . 1 שמלכתחילה אתה בא לכלל הכרת הדבר , לאחר מכן — לכלל הכרה , אם טוב הוא ואם רע , ולבסוף — לכלל הכרעה , אם לקרב ואם לרחק . אם אפוא השיפוט הוא שמכוון את החשק בכול מכול ואין הוא מושפע ממנו בשום פנים ואופן , הריהו חופשי . ואילו אם החשק מקדים כלשהו את השיפוט , שוב אין השיפוט עשוי להיות חופשי , שהרי אין הוא עצמאי , אלא שבוי בידי גורם אחר . ומכאן שלא ייתכן שיהא שיפוט חופשי לבעלי החיים , שהרי לעולם מושפע שיפוטם מן היצר . ויש...  To the book