|
|
וכמו יחס החלק אל השלם , כד יחס הסדר החלקי אל הסדר השלם . ויחס החלק אל השלם הוא כמו יחסו אל התכלית והמעולה . ולפיכך אף הסדר בתוכו של חלק מתייחס אל הסדר בתוך שלימות כמו יחסו אל התכלית והמעולה . מכאן משתמע לנו , שאין טובת הסדר החלקי עולה על טובת הסדר השלם , אלא —ובמידה יתירה —היפוכו של דבר . מצוי לנו אפוא סדר כפול בדברים , דהיינו סדר החלקים בינם לבין עצמם , וסדר החלקים לגבי אחדות שאין היא חלק , כגון סדר החלקים של הצבא בינם לבין עצמם וסדרם של אלה לגבי המצביא , וכיוון שסדר החלקים לגבי האחדות הוא העדיף , מכאן שהיא אף תכליתו של הסדר האחר [ סדר החלקים בינם לבין עצמם . [ לשם [ אחדות ] זו קיים אפוא אותו סדר אחר , ולא להיפד- ומכאן , שאם צורתו של אותו סדר מצויה בחלקים מן ההמון האנושי וו על אחת כמה וכמה היא מחויבת המציאות בהמון גופו , דהיינו בכלל השלם , מכוחו של ההיקש שהקשנו לעניין העדיפות של הסדר או של צורת הסדר . אולם סדר זה מצוי בכל חלקיו של ההמון האנושי , כמו שנאמר בפרק הקודם והוכח במידה הראויה . הוא חייב אפוא להיות מצוי בעצם הכלל השלם . וכך הוא הדבר , שכל החלקים שצוינו קודם , שהם למטה מן הממלכ...
To the book |
|
|