פרק ראשון בו ידובר בחשיבותו של שלטון חילוני יחיד לאנושות

כל בני האדם , שהטבע העילאי נתן בלבם את אהבת האמת' ראוי להם ביותר שיעשו למען הדורות הבאים , וכשם שנהנו מעמל ראשונים , כר ראוי להם שימסרו טובה לבניהם אחריהם . ואין לפקפק בכך , שמי שזכה לקבל חלק מזכויות הכלל ולא השתדל לתת את חלקו שלו לטובת הכלל , לא יצא ידי חובתו . שאין הוא 'כעץ שתול על פלגי מים , אשר פריו יתן בעתו' , אלא כמוהו כמערבולת המים , המכלה , הגורפת , ולעולם אינה פולטת . והואיל והגיתי בכל אלה כל הימים ואי אפשי להיות נידון ביום מן הימים כמי שכילה את כשרונותיו לריק , זו שאיפתי לא בלבד להעלות פרחים , אלא אף לגמול פירות למען טובת הכלל , ולגלות אמיתות שלא ניסו בהן אחרים . שהרי מה פירות יישא לנו מי שיבקש שוב להוכיח איזו תיאורימה משל אבקלידס ? או מי שיבקש להוכיח בשנייה האושר מהו — דבר שכבר הוכיחו אריסטו ? או מי שייטול על עצמו לחזור ולהגן על הזיקנה , כשם שכבר עשה קיקרו ' —אין ואפס בלבד [ יישא לנו , ולא עוד ] אלא שמאמץ טרדני ומיותר כגון זה יהא בו גם טעם לפגם . ואילו מכלל שאר האמיתות הגנוזות והמועילות , הגנוזה ביותר והמועילה ביותר היא האמת בדבר המונארכיה החילונית , זו האמת שהכול זנחו אותה ...  To the book