על הדרגה שאליה נוטה המבנה להגיע

הבירור הטבעי פועל אך ורק על ידי שימורם והצטברותם של שינויים המועילים בתנאים האורגאניים והאנאורגאניים , שבהם שרוי כל יצור במשך כל תקופות חייו . וסוף התוצאה היא' שכל יצור נוטה להיות הולד ומשתפר ביחס לסביבתו . שיפור זה גורם בהכרח להתקדמות אטית במבנהם של רוב היצירים הקיימים בכל העולם כולו . אבל כאן אנו נתקלים בעניין מסובך עד למאור , הואיל וחוקרי הטבע עדיין אין דעתם נוחה זה מזה בהגדרת פירושה של התקדמות המבנה . ברור שבבעלי חוליות דרגת השכל והקירוב למבנה האדם באים בחשבון . היה אפשר לחשוב , ששיעור השינוי החל על החלקים ועל האברים השונים במשד התפתחותם מעובר למבוגר דיו לשמש קנה מידה ן אבל יש מקרים , כגון בסרטונים טפיליים מסוימים , שבהם נהפכים כמה חלקים של הגוף למשוכללימ פחות , עד כדי כך שאי אפשר לומר , שהמבוגר הוא משוכלל יותר מן הזחל . נדמה , שמידת ההערכה של פון בר ( von Baer ) היא רחבת השימוש והטובה ביותר . כלומר t שיעור הפילוג שבחל קי חי אחד , והייתי מוסיף בדרגת המבוגר , וייחודם בתפקודים שונים ! או לפי הביטוי של מילן אדוורדס , השלמות שבחלוקת עבודה פיסיולוגית . אבל אנו רואים , כמה עניין זה סתו...  To the book