|
|
הכלל שכיניתיו בשם זה , חשוב הוא עד למאוד והוא מסביר , לפי דעתי , כמה עובדות חשובות . ראשית , זנים אפילו כשהם חתוכים מאוד יש להם משהו מטיבם של מינים , וזה מתבטא בספקות הרבים לגבי מיונם , והם שונים פחות זה מזה ממינים ברורים ומובהקים . ובכל זאת זנים הם , לפי השקפתי , מינים בשעת התהוותם או , כשם שנתתי להם , תחילת מינים . איך זד , בא , שההפרש הקטן שבין זנים הולך ורב עד שנהפך להפרש הגדול שבין מינים 1 על כורחנו אנו מסיקים שדבר זה הוא באמת רגיל בטבע , שהרי רובם הגדול של המינים הרבים לאין ספור שבטבע מצוינים בהבדלים הברורים שביניהם ! ולעומת זה מצוינים הזנים , אלו אבות הטיפוסים ואבותיהם של המינים הברורים העתידים לבוא , בהבדלים קטנים ומטושטשים . ייתכן שדבר זה , שאנו מכנים בשם מקרה , עשוי לגרום לכך , שזן אחד יהיה שונה מקודמיו באיזו תכונה שהיא , וצאצאיו של אותו הזן יחזרו ויהיו שונים מאבותיהם באותה התכונה בשיעור גדול יותר ! אבל זד . לבדו לא יסביר הבדל רגיל וגדול כזה , שבין מינים בני סוג אחד . לפי הנוהג הקבוע שלי ניסיתי להבהיר בעיה זו לפי המעשים , שרואים בבעלי חיים מבויתים . כאן נמצא דבר דומה . נודה ש...
To the book |
|
|