על אודות התום והחנופה

כדי לבטא את תחושותי , אני צריך להמציא מילה או לכל הפחות להרחיב את הוראתה של מילה קיימת : הלוא היא המילה . 'תום' אל הפשטות , שמילה זו ביטאה עד כה , יש לצרף את בר הלב , את האמת ואת המקוריות של ילדות מאושרת , שלא כפו עליה מאומה . אזי יהיה התום חיוני בכל יצירה מיצירותיהן של האמנויות היפות . התום יתגלה בכל נקודה ונקודה בציוריו של רפאל ; התום יהיה סמוך 69 לטינית : 'אין דבר מלוטש יותר מן הרישול הזה' ( קיקרו , על הנואם , פרק . ( 23 70 ציטטה מ'איגרת למרקיז דה לה פאר על המוות לפי עקרונות הנצרות' מאת שולייה . ( 1720-1639 , Guillaume Amfrye Chaulieu ) לנשגב ; התום יזוהה בכל דבר יפה לאין ערוך ; ביציבה , במחוות הגוף , בלבוש ובהבעת הפנים . זהו הדבר עצמו , הדבר הצרוף , בלא שינוי קל שבקלים . הוא לא יהיה עוד מעשה אמנות . לא כל מה שאמיתי הוא תם , אך כל מה שתם הוא אמיתי : אמת חותכת , מקורית ונדירה . כמעט כל דמויותיו של פוסן תמות הן , כלומר ניכר בהן באופן מושלם וצרוף מה שהן אמורות להיות . כמעט כל הזקנים , הנשים , הילדים והמלאכים בציוריו של רפאל תמים הם , כלומר יש בהם איזו מקוריות טבעית , חן מולד שלא הקנה ל...  To the book