נספח זוטא לנאמר לעיל

מה ערכם של כל העקרונות האלה , אם הטעם אינו אלא עניין של גחמה ואם אין גם כלל אחד נצחי ובלתי משתנה להגדרת היפה ? אם הטעם הוא עניין של גחמה , אם אין כלל המגדיר את היפה , מנין צומחות אפוא ההתפעמויות הענוגות המתעוררות בנו בחטף , על כורחנו , מסעירות אותנו 48 לטינית : 'תמיד לציירים ואף למשוררים הייתה חירות להעז כאוות נפשם .... אך לא שיזווגו טורפים עם נטרפים , נחשים יאוחו עם עופות , כבשים עם נמרים' ( הורטיוס , אמנות הפיוט , 13-12 , 10-9 תרגום : ד' גילולה . ( 49 לטינית : 'צור אשר תיצור ובלבד שיהיה אחד ואחיד' ( הורטיוס , אמנות הפיוט 23 , תרגום : ד' גילולה . ( עד עמקי נשמתנו , מרחיבות או מכווצות את לבנו ומעלות בעינינו דמעות של שמחה , של כאב או של התפעלות — אם למראה תופעת טבע אדירה ואם לשמע סיפורה של עלילה מוסרית נשגבה ? apage , sophista ! לעולם לא יעלה בידך לשכנע את לבי — כל אימת שהוא מתפעם — ואת קרבי , כל אימת שהם הומים , כי שגו . האמיתי , הטוב והיפה אחוזים זה בזה בקשר הדוק . הוסף לאחת משתי התכונות הראשונות איזו נסיבה נדירה ומפוארת , ומיד יהיה האמיתי יפה והטוב אף הוא יהיה יפה . אם הפתרון לבעיית ...  To the book