פסקה על אודות הקומפוזיציה, בתקווה שאכן אדון בה

אין בנו אלא מידה ידועה של זריזות מחשבה ואין אנו מסוגלים להתרכז אלא לפרק זמן מוגבל . כאשר אנו יוצרים שיר , תמונה , קומדיה , סיפור , רומן , טרגדיה או כל חיבור אחר המיועד להמון העם , אל לנו לחקות את מי שכתבו חיבורים על אודות החינוך . העקרונות המובאים בחיבורים אלה — טוב לחנך לפיהם אולי שני ילדים מתוך אלפיים . לו נתנו מחבריהם דעתם על כך , כי אז היו מבינים , שהנשר אינו הסמל המשותף לכלל המערכות . כל קומפוזיציה , שנועדה להיות מוצגת לפני ערב רב של צופים , תהיה לקויה אם אדם בעל שכל ישר לא יוכל להבינה . שומה עליה להיות פשוטה ונהירה . לכן אסור שיהיו בה לא דמות בטלה ולא פריט מיותר , ורצוי שנושאה יהיה אחד ויחיד . באחד מציוריו הציג פוסן בקדמת הבד את יופיטר המפתה את קאליסטו , ובמעמקי הבד את הנימפה , לאחר פיתויה , נגררת בידי יונו . שגיאה מבישה , שאינה הולמת אמן נבון דעת כמוהו . לרשותו של האמן עומד אך רגע בודד , על כן אל ינסה לחבוק שני רגעים או להציג שני אירועים בה בעת . רק בנסיבות מעטות לא יחטא לא לאמת ולא לנושא , כגון אם יזכיר את הרגע שכבר חלף או אם ירמוז על הרגע שיבוא ; אסון בלתי צפוי נופל על פלוני ב...  To the book