דעותי הענוות על אודות הצבע

הרישום משווה צורה ליצורים , הצבע הוא הנותן להם חיים ; הוא נשיפת אלוה המפיחה בהם רוח . רק הבקיאים בצפונות האמנות יודעים לעמוד כראוי על טיבו של הרישום , ואילו הכול יכולים לחוות דעה על הצבע . אין אנו חסרים רשמים מעולים . אך מעטים הם הקולוריסטים הגדולים ; כך גם בתחום הספרות : מאה לוגיקנים קרי רוח לעומת נואם גדול אחד ; עשרה נואמים דגולים לעומת משורר נעלה אחד . סוגיה מעניינת מצמיחה לפתע נואם חוצב להבות . ויאמר הלווטיוס מה שיאמר , אין אדם מחבר עשרה טורי שיר טובים גם אם מאיימים עליו במוות . לך לך ידידי אל אחת הסדנאות והתבונן באמן בשעת עבודתו . אם תראנו עורך בסימטריה גמורה את הגוונים ואת חצאי הגוונים על הפלטה שלו , ואם מקץ רבע שעה של עבודה לא הופר הסדר הזה , תוכל להכריז בלי היסוס , שאמן זה קר מזג הוא וכי לעולם לא יוציא מתחת ידיו ולו יצירה אחת שיש לה ערך . דומה הוא למלומד כבד מחשבה המבקש לצטט דבר מה והוא מטפס על סולמו , נוטל את הספר הדרוש לו , פותח אותו , ניגש אל שולחנו , מעתיק את השורה הנחוצה לו , מטפס שוב בסולם ומחזיר את הספר למקומו . לא כך עובד הגאון . מי שתחושת הצבע טבועה בעצמותיו , נועץ את ...  To the book