פראגונאר

הסלון של 1767 ' quantum mutatus ab illo ' תמונה אובלית ובה קבוצות של ילדים מרחפים בשמים זוהי בלילה יפה וגדולה של ילדים : יש בה ילדים למאות , כולם שלובים אלה באלה — ראשים , ירכיים , רגליים , גופות , זרועות — במלאכת מחשבת מיוחדת במינה . אך אין בכל זה לא עוצמה , לא צבע , לא עומק ולא הפרדת מישורים . הילדים הללו , כיוון שהם קטנים מאוד , אי אפשר לצפות בהם ממרחק רב . עם זאת , כיוון שכל זה נראה כמתווה לציור שנועד לקשט תקרה או כיפה , מן הראוי היה שיתלוהו במאוזן , מעל לראשו של המתבונן , כדי שיביט בו מלמטה . ציפיתי למצוא אצל אמן זה איזה אפקט של אור , אך לא מצאתיו . הכול רדוד , צהבהב , בעל גוון אחיד וחדגוני , ואופן הציור צמרי . מילה זו , , 'צמרי' אולי עוד לא שימשה , אך היא ממחישה אותו היטב , ממחישה אותו נכונה , שכן הציור כולו נראה כפקעת צמר של גיזת כבשים נאה , נקייה מאוד , צהבהבה מאוד , שסיבי שערה הסבוכים שזרו בדרך מקרה מקלעות של ילדים . העננים הפזורים ביניהם צהבהבים אף הם ומקנים משנה תוקף לדימוי הזה . מסיה פראגונאר , כל זה תפל להחריד . בלילה נאה , רכה מאוד , צהובה מאוד וחרוכה כדבעי . ראש של זקן צ...  To the book