|
|
פעמים רבות עמדו לפני חכמי תקופתנו מנהגים נוגדים והיה עליהם להכריע ביניהם . במעלה הראשונה נחשבו המנהגים שקיבלו מרבותיהם : 'וההיא דמרדכי בשם ר' יואל הלוי דבשר ששהה ג' ימים שלא ניקר , דע שקבלתי ממורי הקדוש ז"ל דלא נהיגי כרבנו יואל בהא , דלא חיישינן לה ... ואהא סמכינן וכתבתי בשערים שלי לפסק הלכה' . 14 ° מנהג שקיבלו מרבותיהם חשוב אף ממנהג המקום . המהרא"י מוסר , שמנהג ריינוס במקרה של חלב שנמלח עם בשר להצריך קליפה ומנהג אושטרייך בשישים tit והנה , המהרי"ל במגנצא כותב : 'ומליחת חלב — כל רבותי בשישים , בין להקל בין להחמיר' וכך הוא דוחה מנהג המקום ( מנהג ריינוס ) בגלל המנהג שקיבל מרבותיו שבאוסטריה . אולם בדרך כלל תופס מנהג המקום מקום חשוב ביותר . בטור " כתוב שאשכנז נחשבת כמקום שלא נהגו לאכול בו צלי בליל פסח . וכן מובא בשמו בתשובות מהר"י ווייל , 144 ובכל זאת מוסר בעל 'לקט יושר " 5 על המהרא"י ש'אינו מקפיד אם אכל צלי בליל ראשון של . 'פסח המהרא"י באוסטריה אינו חושש , משום ששם המנהג שלא להקפיד . לפעמים נעשו המנהגים המקומיים הלכה לדורות . כך קרה כנראה בהלכות מכירת חמץ לפני פסח . כידוע עברה הלכה זו ארבע...
To the book |
|
|