א. הספרות התלמודית

כמי אשכנז במאה החמש עשרה סמוכים , כפי שעוד נראה להלן , על שולחנם של הראשונים , אולם הם לא פסחו גם על העיון בספרות התלמודית עצמה . לכך כיוון המהרא"י בפתיחת אחת התשובות : 'יראה דדברים הללו צריכין דקדוק היטב בתלמוד ובפסקי הגאונים' . הם בדקו נוסחאות של המשנה והביאו ראיות מן המשנה . * המהרא"י שלח תשובה אל ר' יעקב ב"ר מיישטרליין וכולה מוסבת על פירוש משנה י"ב , פרק י"ג במסכת נגעים . ובאותה תשובה הוא כותב : 'דע כי יש לי פירוש ר"י מסימפונט מכל סדר טהרות ובדקתי וכוי . ' גם במקומות אחרים מביאים חכמי הדור משניות מסדר טהרות וזרעים . 1 ראה על המנהג בפרק הבא . 2 'תרומת , 'הדשן סי' ר"ט . 3 'והכי נמי איתא בכל הספרים שלנו במשנה דפרק ( האשת ) בתרא — והוחזקו להיות משיאיז עד מפי עד ומפי אשה ואשד , מפי אשה ומפי עבד ומפי שפחה' תרומת' ) , 'הדשן סי' רל"ט . ( אצלנו במשנה , ביבמות פרק ט"ז , משנה ז , יש נוסח אחר - . 'עד מפי עד , מפי עבד , מפי אשה , מפי . 'שפחה אבל בכתב יד קאופמן של המשנה כתוב כמו שהיה לפני המהרא"י 'בכל . 'הספרים 4 המהרא"י רצה להביא ראיה כי עדות גוי מסיח מפי גוי , שניהם לפי תומם , כשרה . הוא מוצא ...  To the book