אין פרק זה בא ל , העריך את פעילותם הציבורית של חכמי אשכנז בשלהי ימי הביניים הערכה חברתית חיסטורית . דבר זה מצריך דיון בכל הגורמים שפעלו אז בחברה היהודית . בתיאור פעולות חכמים כמהרי"ל ומהרא"י למען הכלל , איני מתכוון אלא לשפוך מעט אור על אישיותם כמנהיגי הדור , למרות נטייתם למעט בערך עצמם . בפרק הקודם עמדנו על תודעת האחריות להמשך ההוראה , שהיתר , תכונה בולטת אצל גדולי החכמים . תודעה זו אף מסבירה את פעילותם כמנהיגי הציבור . למרות צניעותם היתירה , זכו חכמים כמהרי"ל ומהרא"י להכרה כללית כמנהיגי 1 ראה מאמרו המאלף של פרופ' מ . ברויאר 'מעמד הרבנות בהנהגתן של קהילות אשכנז במאה ההמש עשרה' , 'ציון'ב כרך מ"א ( תשל"ו , ( עמ' . 67—47 פרופ' ברויאר חולק עלי בכמה דברים שפרסמתי , אך דומה שנקודות המוצא שלנו שונות . במרכז דיונו של פרופ' ברויאר עומדת החברה היהודית , בעוד שאני לא באתי אלא להאיר את אישיותם ויצירתם של גדולי חכמי אשכנז בשלהי ימי הביניים . מבחינה זו אין להתעלם מבעייתיות התערבותם בענייני הציבור . 2 חכמי הדור מזכירים את הקשר בין ההנהגה הציבורית לבין הרבנות , ראה למשל בסמיכה שנתן המהרא"י לר' אייזק ...
To the book