ד. טיבה של יראת ההוראה

כבר הבאתי לעיל את דברי מהר"י ווייל על השתדלותו 'בכל מאמצי כוחו' להימנע מלישב בדין . 102 במיוחד חששו חכמי הדור מפני הוראה בדיני ממונות . חשובי הרבנים נמנעו מלהוציא פסק דין , אלא אם כן קיבלום שני בעלי הדין על עצמם . 'ומקצת רבותינו ראיתי שאינם פוסקים אלא כשמקבלים קנין לקיים דבריו והוי כמו נאמן עלי רועי בקר' . 103 וזו גם דרכו של המהרא"י : 'אין וסתי להשיב בדיני ממונות אם לא שהובררתי לפסוק הדין מרצון בעלי הדין או דייניהם' . * המהרי"ל ומהר"י ווייל רגילים להדגיש בפתיחת תשובותיהם בדיני ממונות : ' דין תורה לא ידענא' מניין החרדה הגדולה הזאת בדיני ממונות , יותר מבכל הלכה אחרת ? נראה שמקורה בהערכה המיוחדת של השיפוט בדיני ממונות בתלמוד ובספרות הרבנית . דיני ממונות תלויים הרבה בשיקול הדעת , משום כד מוצאים אנו כבר בתלמוד כי הם נחשבו למקצוע קשה ביותר : 'ואמר ר' ישמעאל , הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות , שאין לד מקצוע יותר מהן והן כמעין הנובע' . 10 » יחסם של ראשוני אשכנז לשיפוט בדיני ממונות , בתנאים של ירידת לימוד התורה , כבר בא לידי ביטוי בדברי מחבר הסמ"ג הכותב ו 'צריכין הדיינין לתת 102 שו"ת מהר"י ווי...  To the book