העיסוקים הפעלתניים כלולים בהם גם משחק גם עבודה . המשחק והעמלנות , לפי משמעותם הפנימית , אינם מנוגדים כל כך זה לזה , כמו שנוטים להניח , וכל ניגוד חריף שאתה מוצא ביניהם הוא בעטיים של תנאים חברתיים בלתי רצויים . גם המשחק גם העבודה הם עניינים בעלי מטרות — מטרות ששוקדים ביודעים על הגשמתן ו ושני הם מצריכים בחירה והתאמה של חומרים ותהליכים , המיועדים להשיג את התכליות הרצויות . ההבדל שביניהם הוא במידה מרובה הבדל של משך זמן , המשפיע על ישירות הקשר שבין האמצעים ובין המטרות . במשחק , האינטרס הוא בלתי אמצעי יותר , ישיר יותר — עובדה הנרמזת לא פעם באמרה , שבמשחק הפעילות היא תכלית עצמה ולא אמצעי למטרה רחוקה . משפט זה הוא נכון , אך טועים בהבנתו אם מניחים שפירושו הוא כי הפעילות שבמשחק היא רגעית ואין בה לא יסוד של צפייה לעתיד ולא יסוד של חתירה למשהו . הציד , למשל , הוא אחת הצורות השכיחות של משחק מבוגרים , ובמשחק זה גלויה מציאותם של שני יסודות ו ראייה מראש וכיוונה של פעולת ההו ' וה על פי הדברים שהאדט מצפה להם . כל פעילות שהיא תכלית עצמה , במובן זה שהפעולה הרגעית היא שלמות בפני עצמה , הריהי פעולה פיסית ...
To the book