|
|
אין מי שיפקפק להלכה בחשיבות טיפוחם של הרגלי חשיבה טובים בבית הספר . אן נוסף על העובדה שההודאה בחשיבות זו אינה מרובה כל כך למעשה כמו להלכה , אין אתה מוצא גם הכרה עיונית מספקת , שכל מה שבית הספר יכול או חייב לעשות למען התלמידים , במידה שהדבר נוגע לשכלפ ( כלומר , להוציא כמה מיני כושר מיוח דים של השרירים , ( הוא לפתח את כושרם לחשוב . עצם חלוקת ההוראה לפי מטרות שונות , כגון רכישת מיומנות ( בקריאה , בכתיב , בכתיבה , בשרטוט ובהרצאה ;( דכי שת ידיעות ( בהיסטוריה ובגיאוגראפיה , ( וגם אימונה של חשיבה —משמשת אמת מידה לדרך הבלתי יעילה , שבה אנו מקיימים את כל שלוש המטרות . חשיבה שאין בצדה עליית היעילות בפעולה וברכישת ידיעות נוספות על עצמנו ועל העולם שבו אנו חיים —חשיבה כזו משהו פגום יש בה , כמו שראינו ( למעלה , עמ ' —119 . ( 120 ומימנות שנרכשה בלא חשיבה אין בצדה הבנה כלשהי של המטרות שאותן היא באה לשמש . נמצא , האדם נשאר תלוי כולו בחסדם של הרגלי השגרה שלו ושל פי קווזם המוסמך של אחרים , היודעים למה הם שואפים ואינם מחמירים עם עצנים במ יוחד בבחירת האמצעים להשגת הנשאף . וידיעות שהן תלושות מפעולה מח...
To the book |
|
|