|
|
העניין מייצג את הכוח המניע שבדברים —אם במוחש אם בציור שבדמיון — בכל ניסיון בעל מטרה . מבחינה מעשית , הערך שיש להכרת מקומו הדינאמי של עניין בהתפתחות החינוכית הוא בכך , שהיא מביאה לידי בחינת הילדים — בחינת כל ילד בפני עצמו —מצד הכשרונות , הצרכים והאיוויים המיוחדים להם . מי שמכיר בחשיבותה של התעניינות , שוב לא יניח , שכל המוחות עובדים בדרך אחת , רק משום שיש להם במקרה מורה אחד וספר לימוד אחד . יחסים ודרכים של גישה ותגובה משתנים לפי כודו המשיכה המיוחד של אותו חומר עצמו , ומשיכה זו גופה משתנית לפי ההבדל בכשרון הטבעי , בניסיונות הקודמים , בסדר החיים וכדומה . אבל בעובדות העניין נישאות גם בחינות בעלות ערד כללי לפילוסופיה של החינוך . אם נבין אותן כהלכה , ישמרו עלינו מפני מושגים מסוימים על השכל ועל חומר הלימוד , שהיו להם מהלכים במחשבה הפילוסופית בעבר והם משפיעים השפעה רבה ומעכבת על מהלך ההוראה והמשמעת . לעתים תכופות מדי מעמידים את השכל מעל לעולם הדברים והעובדות שאותם עומדים להכיר * רואים אותו כמשהו קיים קיום נפרד , ולו מצבים ופעולות שכליים בני קיום עצמאי . הדעת נתפסת אז כהתקשרות חיצונית של ישויות...
To the book |
|
|