|
|
כבר עמדנו על ההבדל שבין יחסו של צופה לבין יחסו של עושה הפעולה או המשתתף בה . הצופה אדיש למה שמתרחש ! תוצאה אחת שקולה בעיניו ממש כחברתה , מכיוון שכל אחת אינה אלא עניין להסתכל בו . העושה או המשתתף שקוע כולו במת רחש ! התוצאה היא בת ערך בשבילו . עתידותיו תלויות פחות או יותר במהלו האי רועים . מכאן שהוא עושה כמיטב יכולתו להשפיע על כיוון מהלכם בהווה . האחד משול לאדם חבוש בבית אסורים , המסתכל בעד החלון בגשם היורד ! לדידו , אין זה מעלה ואין זה מוריד . השני דומה לאדם שנתכוון לצאת לטיול למחר , וגשם ממושך עשוי לבטלו . אמנם , אין הוא יכול להשפיע בתגובותיו היום על מזג האוויר של מחר , אבל יכול הוא לעשות צעדים מסוימים שישפיעו על העתיד להתרחש , ולו רק לדחות את הטיול שביקש לערוך . אדם רואה מכונית מתקרבת ובאה , שעלולה לפגוע בו ! אפילו אינו יכול לבלום את תנועתה , יכול הוא לפחות לסור מדרכה , אם הוא רואה מראש ובעוד מועד את התוצאות . במקרים רבים יכול הוא גם להתערב באופן ישיר יותר . יחסו של משתתף במהלך העניינים הוא אפוא כפול : יש בו דאגה , חרדה בנוגע לתוצאות שבעתיד , ונטייה לעשות משהו בשביל להבטיח תוצאות טו...
To the book |
|
|