סיכום

הדחפים הטבעיים או הטבועים מלידה של הקטנים אינם מותאמים להליכות החיים של הקבוצה שהם נולדים בה . מכאן שהם זקוקים לכיוון או להדרכה . פיקוח זה אינו כפייה פיסית . הוא מתבטא בריכוזם של הדחפים , הפועל י ים בזמן אחד , לשום מטרה מיוחדת , ובהכנסת סדר של רציפות לתור מהלכן של פעולות . פעולתם של אנשים אחרים מושפעת תמיד על ידי בחירת הגירויים המעוררים את פעולותיהם . אבל בכמה מקרים , כגון פקודות , איסורים , אישורים , גינויים , באים הגירויים במישרין מצד אנשים בכוונה ברורה להשפיע על הפעולה . הואיל ובמקרים כאלה מודע לנו ביותר הפיקוח שיש לנו על פעולתם של אחרים , עשויים אנו להפריז בחשיבותו של מין פיקוח זה על חשבונה של מיתודה , שהיא מתמידה יותר ויעילה יותר . הפי קוח היסודי נמצא בטבעם של המצבים , שהקטנים משתתפים בהם . במצבים חברתיים חייבים הקטנים לייחס את דרן הפעולה שלהם למעשיהם של אחרים ולהתאימה אליהם . דבר זה מכוון את פעולתם למטרה משותפת ומקנה הבנה אחת לכל המשתתפים . כי הכול מתכוונים לדבר אחד , אפילו כשהם מבצעים פעולות שונות . הבנה משותפת זו של אמצעי הפעולה ומטרותיה היא עיקר מהותו של פיקוח חב רתי . הוא ...  To the book