|
|
נמצא , יש הבדל מובהק בין החינוך , שכל אדם מקבלו מתוך שהוא חי עם בני אדם אחרים —כל עוד הוא חי חיים של ממש ולא רק קיים סתם — לבין חינוכם המכוון של הקטנים . במקרה הראשון , החינוך הוא דבר שבאקראי , י הוא טבעי וחשוב , אך אינו הביטוי המפורש של ההתחברות . אף על ^ פי שניתן לומר , בלא הפרזה , כי קנה המידה לערכו של כל מוסד חברתי —כלכלי , ביתי , מדיני , משפטי , דתי —הוא השפעתו על הרחבת הניסיון ושכלולו , ' מכל מקום אין השפעה זו חלק מן המניע הראשוני שלו , שהוא מוגבל וישיר יותר מבחינה מעשית . התחברויות של דת , למשל , ראשיתן נעוצה בשאיפה לקנות את חסדם של כוחות עליונים ולסלק השפעות רעות ! חיי משפחה מקורם בשאיפה לספק תאוות היצר ולהבטיח את המשך קיומה של המשפחה , עבודה שיטתית — במרבית המקרים — מקורה בהשתעבדות לאחרים , וכוי . רק קמעה קמעה הוכר ת 1 צר הלוואי של המוסד , היינו השפעתו על טיבם והיקפם של חיים מודעים * ובהדרגתיות ממושכת עוד יותר התחילה השפעה זו להיחשב כגורם מכוון בהנהגתו של המוסד . הרי אפילו היום , בחיינו התעשייתיים , אם לא נדבר על ערכים מסוימים של חריצות וחסכונות — אין מייחסים אלא תשומת לב מו...
To the book |
|
|