פרק ב משנתה של הקרן הקיימת לישראל יתרון בעלותו של הכלל ושיטת החכירה העוברת בירושה

ייתכן כי איסור מכירת הקרקעות בתקנות הקק"ל מקורו אך ורק ביסוד המקראי שביקש שפירא לאמץ . גם ייתכן ששפירא אף הושפע מרעיונות שמקורם בתנועות הרפורמה האגררית שהטיפו לבעלות הכלל על הקרקעות לצמיתות , תנועות שהיו פעילות ביותר בגרמניה , אך עשו להן נפשות באנגליה ואף מעבר לים . כך או כך , אידאת החכירה ל 49 שנים קדמה לבירור הממשי על התאמתה של השיטה בארץ ישראל , מעשיותה וסיכויי הצלחתה . בירור זה התבצע רק מאוחר יותר , כשהקק"ל , מאז העשור השני להקמתה , פעלה להעמיד משנה סדורה בשתי הסוגיות ( שהן למעשה אחת ) שבמוקד שיטת החזקה בקרקע : ( א ) עדיפותה המוחלטת של הבעלות לצמיתות של הכלל על הקרקע על פני בעלות הפרט כתנאי להצלחתו של מפעל התיישבותי לאומי ; ( ב ) החכרה הקרקע מהכלל לפרט בחכירה לזמן ארוך העוברת בירושה . משנת הקק"ל התבססה בעיקר על הניסיון הבין לאומי בנושאים הללו , אך גם על ניסיון ההתיישבות היהודית החקלאית בעולם ובארץ ישראל . הקק"ל הוכרחה להעמיד משנה סדורה בסוגיות שבמוקד שיטת החזקה על הקרקע , שכן היו בממסד הציוני שלא האמינו בהצלחת התיישבות על בסיס בעלות הכלל על קרקעות והחכרתן למתיישבים . זאת , הן בגלל...  To the book