|
|
העיון בדמותו ובהגותו של ר' יעקב מהוסיאטין , בעל אהלי יעקב , מעורר הרהורים נוגים מצד אחד , ותקוות כמוסות מצד שני - הרהורים נוגים על תורת אמת שהודחקה ונשתכחה . מי יודע היום , פחות מארבעים שנה אחרי פטירתו , עליו ועל תורתו ? העולם החסידי והחרדי יודע לכל היותר לספר עליו סיפורי נפלאות , וכנהוג לגבי אדמו"רים , בהתקרב יום ההילולה מקדישים לו מאמר במוספי העיתונים . בעיקר נשתמר זכרו בחוגי בית רוז'ין , המתוועדים יחדיו ביום ההילולה . גם אם זכרו נשמר - אין זה זכרה של תורתו והגותו . בעיניי , חמורה מזו היא ההתעלמות ממשנתו בחוגי הציונות הדתית , שהייתה אמורה להציבו כאחת מדמויות המופת שלה . האם המתח ששרר בין אישים בהנהגת הציונות הדתית לבין העולם החרדי הישן גרם לכך , או אפשר דווקא הנוער שלבו נמשך אחרי החדש והמודרני לא מצא את היכולת להתקשר נפשית לדמות של 'העולם הישן' ? מעבר לעובדה האישית , יש כאן החמצה עמוקה הרבה יותר : הנתק שנפער בין 'העולם הישן' לבין 'הדור החדש' בחילונות המתחדשת בישראל , מתקיים ברמה מסוימת גם בתוך הציונות הדתית עצמה , זו שמתיימרת לקשר את הישן עם החדש . קיימת בציונות הדתית , במיוחד בשנים ...
To the book |
|
|