ג. תיקון המידות

כפי שכבר הוזכר קודם לכן בפרק 'דעת , 'אלוהים אי-אפשר שאמונתו ודעתו של החסיד יהיו מתוקנות , אם לא תיקן את מידותיו . קלקול המידות משחית את המחשבה ומעוות אותה אפילו במישור של ההשגה השכלית , כל שכן , במישור של ההשגה הנפשית . לפיכך , מקדיש ר' יעקב חלקים נכבדים מתורותיו לנושא של תיקון המידות באופן כללי , ולבירורן של מידות מסוימות באופן מיוחד . נראה , שהייתה לו רגישות מיוחדת למידות מסוימות שעליהן הרבה לחזור ולדרוש לעתים מזומנות . כמובן , לא מפני שזלזל באחרות , אלא מפני שראה את תפקידו , כממשיך מסורת בית אבותיו , לפעול ולהשפיע דווקא בנקודות אלה . בפרק זה נמנה אחדות מהדרכותיו בענייני המידות . עבודה זרה בדרשה לפרשת נשא בשנת ת"ש , השנה הראשונה של מלחמת העולם , עסק ר' יעקב בצורך להתחזק ולהתאמץ בקדושה ביתר שאת בשעת מלחמה . הוא ניגש לדון בנושא דרך דרשת הסמיכויות בפרשת השבוע . הדרשה עוסקת בקשר בין "ויהי ביום כלת משה להקים את , "המשכן לפרשת סוטה ופרשת נזיר . חז"ל דרשו שביום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה , ולכן מתאימה כאן אזהרת סוטה , כדי שלא יפנו לעבודה זרה ויעזבו את . 'ה ומצוות נזיר , כיוון שה...  To the book