יופי ושמחת חיים

יכולת ההתבוננות של רש"י בסביבתו ובקיאותו הרבה בתופעות טבע ובראליה מרשימות ביותר . כבר עמדו על כך כמה מחוקרי רש"י . יש בהם מי שהדגיש גם את הפנים המאירות ואת שמחת החיים המבצבצות מתוך סגנון כתיבתו הצח והלבבי . כך , למשל , כתב א"מ ליפשיץ : ובכל חסידותו המופלגת לא היה רחוק מן החיים והרבה מדעת החיים היתה בו . ועול שמים שעליו , לא היה עול כבד שהכל מרגישים בכובד עולו . בכל היוצא מפיו ומעטו נכרים פנים מאירות ומסבירות , שמחת הנפש מבצבצת מתוך דבריו ... עיניו פקוחות על סביבותיו , ומה נתמה איך ידע להביט בעולמו של הקב"ה . ויש תאורי הטבע בספריו שלא פללנו להם שם , [ כגון [ : 'דברים רבים שהם תאוה למראות עינים , משמחים הלב ומצחצחים תוגת הלב , כגון גן ירק ונהרות . 'המושכים 'כשהמטר יורד על ארץ מלאה דשאים והשמש זורחת עליו ומבהיק' ... ובודאי שרוח פיוטית מרחפת על הדברים . תכונות אלה וסגנון הכתיבה שמנה ליפשיץ אינם מבטאים את אופיו של רש"י בלבד , אלא גם את משנתו הרעיונית . בפירושיו יש הטפה לבריות לסגל תכונות אלה לעצמן . הטפה זו היא לרוב סמויה ולעתים אף מפורשת . בראש ובראשונה יש להזכיר את קביעתו של רש"י ש"למדה ת...  To the book