טעמי מצוות

רק לעתים רחוקות נזקק רש"י לשאלת טעמי המצוות . נושא זה שכיח בפירושיהם של חכמי ספרד מימי הביניים ושל רוב מפרשי המקרא שפעלו בצרפת לאחר רש"י . הוא עצמו לא עסק בנושא זה באופן שיטתי . אף על פי כן תהא זאת טעות להניח ששאלת טעמי המצוות לא העסיקה אותו . לעתים רחוקות עסק בחיפוש טעמים מפורטים על מהותן ותכליתן של מצוות מסוימות בהתאם לאופיין , ולרוב הלך בזאת בעקבות חז"ל . במשנתו יש תפיסה כוללת ובסיסית , שהמצוות ניתנו לעם ישראל בשל מעלתו הגדולה , וכי תכליתן היא להגדיל את הקדושה שלו ואת זיקתו אל הקב"ה . במיוחד אמורים הדברים באותן מצוות המעוררות לכאורה תמיהה , ש"טעמן , "מכוסה ואשר "אומות העולם משיבין . "עליהם כך , למשל , בפירוש הכתוב "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על . 76 "רבינו זקיני פירש וצייר תחומיך ( פירוש הרשב"ם לתורה , מהד' רוזין עמ' . ( 196 רשב"ם התנצל , שם , שיש לו הוספות אחדות בלבד בפירוש גבולות הארץ , שהרי רש"י כבר עשה מלאכה מפורטת בנושא זה . ואכן , דבריו שם קצרים ביותר . זאת עדות ברורה עד כמה פירושיו של רש"י באותו עניין נתפסו כשלמים וכמדויקים . הארץ" ( ויקרא י"א , ב ) כתב רש"י : "זאת החיה...  To the book