ביבליוגרפיה לועזית

והשיקולים שלו ו כמו בכל אדם , כן בכל שופט 'זורמות נטיות המתאמות מחשבה ומעשה והמכוונות . 'אותם המרכיב הראשון שבאותו 'עיקרון' הוא ההיגיון האנושי , הסבירות הפשוטה ו כל חשיבה , ובוודאי חשיבה משפטית או שיפוטית , תלויה , לאיכותה ולמהותה , בשכלו של אדם ובכוחו האינטלקטואלי ובראות עיניו . אצל המשפטן 'היגיון' זה מצטיין בהיקש ובאנלוגיה , בלמידת דבר מתוך דבר ובהשוואת נסיבות ומצבים , דינים והלכות 1 אבל גם ברציונליזציה של מושגים ודעות . ערכו של ההיגיון הוא גם בכך שאיש אינו יכול ליטלו ממך — ואי אתה צריך השכלה מיוחדת להשתמש בו כראוי . כל הערכים האחרים טעונים מאמץ ותושייה ; והטוען להם , עליו הראיה . המרכיב השני שבאותו 'עיקרון' הוא הצדק . יש שההיגיון עשוי לפתוח פתח לפתרונות סותרים . קרדוזו מביא כדוגמא את 'הרצחת וגם ירשת' ( מלכים א כא , יט : ( אם ציווה המוריש מנכסיו לרוצחו , ניתן הגיונית לומר , 'מצווה לקיים דברי המת' ( גיטין מ , ע"א ) י מאידך גיסא , ההיגיון מחייב שאילו ידע שירצחנו , לא היה מצווה צוואה זו . בא שיקול הצדק וקובע שאין אדם קונה זכות על ידי מעשה עוולה . הצדק מחייב שהמצווה לקיים דברי המת , שהוא...  To the book