ב. גופי החוזה

השאלה מה טוב ממה — להכיר בחוקי הרשע כמשפט מחייב , אך לא לבצעם מטעמים שמחוץ למשפט ; או שמא שלא להכיר בחוקי הרשע כמשפט מחייב ועל ידי כך להשתחרר מן החובה לבצעם — זכה בפי פולר , במאמר תשובה להארט , לציון 'בלבול מוסרי' — והוא משום שחובה מוסרית היא לא רק שלא לבצע חוק איוולת , אלא חובה מוסרית היא גם לבצע חוק . אמת נכון הדבר שהחובה לבצע חוק נובעת אצל הפוזיטיביסטים מן ה'משפט' ו אבל אפילו נשאר התוכן המוסרי שבחובה זו בלתי רלבנטית עבורם , על כל פנים לא יכחישו את קיומו , ולו בתחום המוסר בלבד . ה'דרישה היסודית של הפוזיטיביסטים להפריד הפרדה גמורה בין משפט לבין מוסר , שוללת כל אפשרות לגשר בין החובה לציית לחוק לבין חובות מוסריות אחרות' ( פולר . ( לשון אחר 1 עצם הכנסת המוסר לתוך השיטה ונתינת מעמד ותפקיד למוסר , דייה להוכיח שהפתיטיביזם הצרוף אינו עוזר לשאלות העומדות על סדר יומנו . בפולמוס שבין הארט ללורד דבלין , שדרש שהחוק צריך לשקף את 'המוסר הציבורי' ולאסור מעשים שאינם מתיישבים עם 'המוסר הציבורי' של עם פלוני כעבירות פליליות , נקט הארט את העמדה שמושגי מוסריות ואי מוסריות כה רב גוניים הם במדינה פלורליסטי...  To the book