ג. הנמקות

לסמכות החקיקה ולהתערבות המנהלית בענייניו של הפרט / 'בדברים שבין אדם לחברו , מן ההכרח שבני הארם יתנהגו על פי כללים קבועים מראש , ולו רק כדי שכולם ידעו למה עליהם ; 'לצפות וכללים שכאלה המחוקק רשאי לחוקק , שאם לא כן — ההתנגשויות בין ענייניהם המנוגדים של בני אדם יביאו לידי מריבות ואי סדרים ששום חברה אינה יכולה לעמוד בהם . ואולם אותם העניינים שבין אדם לחברו צריכים תמיד להתגלות במעשים גלויים לעין או במחדלים מלקיים מצוות עשה ! שנאת אדם את רעהו או מחשבות כלשהן בלבו עליו אינן בגדר עניינים למחוקק לענות בהם . קל וחומר לחופש הדעה והדיבור , המצפון והדת , שאין שום מחוקק מוסמך להגבילם . עדיין נשאר למחוקקים שדה פעולה רחב ביותר , ובעצם ריסון עצמם פן יסיגו גבולות זכויות האדם , מתבטאת אחריותם לבוחריהם . בהכפפת התועלת לצדק החברתי קידם מיל את תורת התועלתיות צעד חשוב קדימה . החוק הוא , שהחלטה מנהלית אינה טעונה הנמקה אלא בשלושת אלה , כשהוגשה בקשה בכתב ; כשהבקשה נענית בשלילה , כלומר : נתקלת בסירוב ; ושהעניין הנדון נמצא בסמכות הרשות המנהלית המחליטה , 'על פי דין' ( סעיף 2 א . ( התנאי האחרון נראה מיותר , שאין לרש...  To the book