|
|
( חוקים , הלכות ( 'וכו וצורות פעולה מסוימות ו אך 'מציאות' זו נוצרה וקיימת רק כדי לשרת , ובסופו של דבר להשיג , את . 'הצדק' יש פה לא רק בחירת 'הצדק' מכל הערכים כערך עליון , אלא גם הכפפה מפורשת של כל 'משפט' לערך עליון זה . מה שלא נועד — או שאינו מסוגל — לשרת את הצדק , אינו כשר לבוא בשערי המשפט . ודוק שהצדק — כל צדק — אף 'הסדרת החיים החברתיים' במשמע ; אבל הניסיון הוכיח שניתן להסדיר חיי חברה גם בחוקי עוולה ; ועל כן אין עוד אך בתכונת ההסדרה של חיי חברה בלבד משום העלאת 'מציאות' לדרגת ' . 'משפט אבל מהו טיבו של 'צדק' זה אשר שירותו ועבודתו הם המאפיינים את ' המשפט' ? האם אומנם נשאר בגדר ערך מן הערכים השונים שיש למצוא ביניהם יחס נכון ואיזון צודק , ורק הועלה בדרגה לערך עליון ? מכתביו האחרונים של ראדברוך עולה כי הוא מתכוון , בעצם , למוסר : הוא חולק עתה על גישת הפוזיטיביסטים המפרידים הפרדה נמרצת בין המשפט לבין המוסר : השירות לצדק , כאלמנט מכריע של , 'המשפט' בא להבטיח את מוסריותו . בית המשפט העליון הגרמני אימץ לו , כבר בשנת , 1951 תורה זו של ראדברוך בפסקו שכשהניגוד בין חוק ובין צדק הוא כך שאי מוסריותו...
To the book |
|
|