ב. חופש הדת והמצפון

' לכל אדם הזכות לחופש המחשבה , המצפון והדת . זכות זו כוללת חופש להמיר דת או אמונה , וחופש לעבור את דתו או אמונתו , לבדו או בצוותא עם אחרים או בפומבי , בהוראה ובמעשה , בפולחן ובשמירת מצוות' ( סעיף 18 להכרזה . ( ה'מחשבה' ( thought ) שונה מן ה'רעה' ( opinion ) בכך שהאחרונה היא תוצאת המחשבה ; המבחין ביניהן יוצא מן ההנחה שאמנם מונחת ביסוד כל דעה מחשבה תחילה . לענייננו שלנו אין צורך להבחין ביניהן : אפילו תמצי לומר שההקשר עם 'דת' ועם 'מצפון' מצביע על מחשכה מוסרית בעיקרה , הרי בעברית נכנסת גם מחשבה כזאת בגדר , 'דעה' והצירוף של 'אמונות ודעות' ( שם ספרו של רב סעדיה גאון ) יוכיח . באמנה הבינלאומית על זכויות אזרחיות ופוליטיות הוגדר 'חופש הדת' ככולל גם חופש מכל כפייה שיש בה כדי להגביל את חירותו לקבל או לדחות דת או אמונה ; והיא מוסיפה לאמור : 'החופש לשמור מצוות הדת או האמונה לא יהא כפוף אלא לאותן הגבלות הקבועות בחוק והדרושות להגן על הביטחון הציבורי , הסדר , הבריאות או המוסר , או על זכויות וחירויות היסוד של אחרים' ( סעיף . ( 18 כך הוגבלו שירותים דתיים בישראל , כמו , למשל , השחיטה והקבורה , על ידי הכפ...  To the book