ג. מוסדות הכנסת

השכינה ונשמע שוב את הקולות ואת הלפידים , אין החוק האלוהי הפוזיטיבי יכול להשתנות : אין מי שיכול להוסיף עליו ואין מי שמוסמך לגרוע ממנו . מבחינה מעשית , אין הבדל בין שני סוגי החוק האלוהי : שניהם נצחיים , ואין יד אנוש מסוגלת או מוסמכת לנגוע בהם ; ההבחנה היא עיונית וקלסיפיקטורית בלבד . אבות הכנסייה מצאו להם במקרא הברית' ) ( 'הישנה אילנות להיתלות בהם : המזמור 'השמיים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם' ( תהלים קטו , טז , ( למשל , נתפרש כחלוקה ( אלוהית ) בין סמכות החקיקה האלוהית , שהיא בשמים , לבין סמכות החקיקה עלי אדמות שהיא כולה בידי אדם . כיוצא בזה פירשו את הכתוב 'לא בשמים היא לאמור מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו' ( דברים ל , יב , ( ואת 'בפיך ובלבבך לעשותו' ( שם שם , יד ) קראו כאילו כתוב , מפיך ומלבבך . ואמנם , עובדה היא שהאפיפיורים ואספות ההגמונים מעולם לא התיימרו לחוקק חוק אלוהי 1 כל החוקים שהם עשו נכנסים בגדר Jus humanum חוק של בשר ודם . מאחר שגם הם — כמותם ככל אנשי הדתות — רצו להבדיל בין קודש לחול ולא לגור חלילה עם החוק הסקולרי בכפיפה אחת , נטלו להם את המלה היוונית קנון וקראו לחוקיהם שם 'החוק ...  To the book