א. חזקות

כלומר : בהשראה אלוהית . עד היום הזה מצויים בינינו , כמו באומות אחרות , נבחרי עם ובעלי שררה המתיימרים לחוקק כאילו נחה עליהם רוח הקודש . והיו מחוקקים שרצו לחקות את חוקי האלוהים או האלים , מבלי ליטול לעצמם במפורש שררה אלוהית , על ידי שעשו חוקיהם חוקי נצח ואסרו לשנותם או לבטלם . איסור זה מצינו כבר אצל חמורבי ; אצל סולון , גדול מחוקקי יוון העתיקה ; אצל יוסטיניאנוס , גדול מחוקקי רומי ; ואף אצל נפוליאון , גדול מחוקקי צרפת . הם עצמם נתנו טעם לשאיפת נצחיותם , שאין לך במשפט , ובחברה האנושית בכלל , ערך גדול יותר מאשר יציבות החוק ו אבל סוציולוגים ופסיכולוגים בני זמננו מניחים שאין איסור זה אלא ביטוי לשאיפה , הבלתי מודעת , של כל מחבר לראות את יצירתו בת אלמוות ; ואצל המחוקקים הגדולים ההם נתוספה אליה שאיפה , כמעט טבעית , להנציח גם את עצמם עד עולם . יהא דבר זה כאשר יהא — 'חוקת עולם' לא נשארה בגדר פריבילגיה אלוהית . הרצון לראות את חוקיהם עומדים לעולמי עד הביא מחוקקים עתיקים גם לידי כך שהכריזו על עצמם כאלים , כגון קיסרי רומי , או על חוקיהם כמעשי אלים ( כמו חמורבי ומחוקקי החתים והאשורים , ( בתקווה ובהנחה...  To the book