ד. המנהג במשפט המוסלמי

מקום מיוחד תופשת 'ההסכמה הכללית' ( איג' מא < במשפט המוסלמי — והיא שהביאה גם לידי חשיבותו של . 'מנהג'ה בהתפתחות משפט האיסלאם הגיע מועד שבו 'ננעלו השערים בפני חשיבה עצמאית' ( איג' טיהאד ) \ שאם קורם לכן נקבע החוק על פי הקוראן והסונא וראשוני הדת והמשפט , הרי כתום שלוש מאות שנה מאז ייסוד הדת , נמנו וגמרו שרק מה שהראשונים קבעו , ולא מה שאחרונים יקבעו , כשיר להיות הלכה מחייבת ( שאכט . ( ( השווה מאמר חכמינו : ' רב אשי ורבינא סוף הוראה' ( בבא מציעא פו , ע"א ;( והמתיק במקצת רש"י ( שם ) בהעירו : 'ואחריהם לא יוסיפו אלא . ( 'מעט מסקנה זו היתה מבוססת על ההנחה שיש עליה 'הסכמה : 'כללית ולדברי הנביא , 'לעולם לא יהיה כל קהל ועדה מאוחד כולו בדבר טעות' ( אלעמאל , כמובא על ידי גולדציהר ) ; או לפי גרסה חדשה יותר : 'לעולם לא תסכימו פה אחד לדבר טעות' ( שם ) — מה שנתקבל על כל העדה המוסלמית כולה כאמת ונכון , מן ההכרח שיהא לו תוקף של אמת ונכון . גם במשפט המוסלמי החלה 'ההסכמה הכללית' כמידת פרשנות הקוראן י ומפרשנות הטקסטים הגיעו לידי 'פרשנות' הרצון האלוהי , כאילו הוא מוצא את ביטויו לא רק בדברי הנביא , אלא גם בהס...  To the book