ג. כללי פרשנות בלתי־חקוקים

מיוחד בבחירת המשמעות הנכונה על פי הקשר הדברים שבו מצויה המלה — ודוגמאות אחדות יוכיחו . כשהמלה 'משפט' צמודה למלה . 'חוק' משמעה , לפי ההקשר , או מכלול החוקים או חוק פלוני : הכתוב 'שם שם לו חוק ומשפט' ( שמות טו , כה , ( מתכוון בעליל לחוק בכללותו ; והוא הדין בכתוב 'ללמד בישראל חוק ומשפט' ( עזרא ז , י , ( וכן בכתובים רבים שבהם מופיעים חוק ומשפט או חוקים ומשפטים או חוקותי ומשפטי , זה לצד זה . לעניין תקיעת השופר כתוב 'כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב' ( תהלים פא , ה , ( וגם פה 'חוק' ו'משפט' אינם אלא שמות נרדפים . אבל יש 'משפט' במשמעות חוק גם בלי הצמדה למלה . 'חוק' למשל : הפסוק 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' ( שמות כא , א ) משמש , כידוע , הקדמה לספר חוקים ; ויש צירופים שמעידים על זהות המשפט עם החוק , כמו ' חוקות הגויים' ( ויקרא כ , כג ) הזהות עם 'משפטי הגויים' ( יחזקאל יא , יב . ( ' משפט' במשמעות הליך שבין יריבים לפני שופט , סימנו אף הוא לפעמים בהצמדתו למלה אחרת המעידה על משמעותו . למשל ו אל השופט 'יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט' ( שמואל ב טו , ד . ( על פי רוב עולה המשמעות ברורות מן ההקשר ...  To the book