|
|
ראינו שיש חוקים 'פגומים' מבחינה משפטית , כמו חוקים פליליים ריטרואקטיביים או חוקים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות הצדק — ועל אף הפגם הם עומדים בתוקפם , ולעת עתה אין בית משפט בישראל המוסמך לפוסלם או לבטלם . אלא מעמידים את המחוקק הישראלי גם בחזקתו זו , שאין הוא מחוקק אלא במסגרת עקרונות הצדק והדימוקרטיה : כשמעשה חקיקתו מזים חזקה זו , כי אז חקיקתו 'פגומה' — ולו גם תקפה ומחייבת . תפקידו וחובתו של מחוקק במדינה דימוקרטית הוא להשלים ולעדכן את משפט המדינה כפי צורכי השעה האובייקטיביים והמשותפים לרוב הציבור ; וכשהוא מנצל את סמכותו שלא לצורך מילוי תפקידו וחובתו , אלא לצרכים פוליטיים או אחרים שרוב הציבור אינו שותף להם , הוא 'פוגם' בחוק ומביאו לידי זלזול וביזיון . טול , למשל , את 'המשמעת הקואליציונית' שעוד נרחיב עליה את הדיבור : משמעת זו נוצרה לחייב את חברי כנסת להצביע בעד הצעת חוק ממשלתית — תהא אשר תהא דעתם לגופם של העניינים , ואף שעה שמבחינת צורכי הכלל אין הם רואים מקום לחקיקה זו , ואף שעה שמבחינת חוש צדקם חקיקה כגון זו חורגת מחובת : המחוקק . כל חקיקה שנעשתה על דרך זו היא 'פגומה' הדימוקרטיה ...
To the book |
|
|