ג. שטאמלר

חיים ה' כהן המשפט מוסד ביאליק ירושלים בעקבותיו של קאנט הלכו במאה שלנו ובמאה הקודמת רבים וטובים מהוגי המשפט ביבשת אירופה , והם ידועים בשם . 'ניאוקאנטיאנים' הם לא הלכו אחרי קאנט לאורך כל הדרך : הצד השווה שבכולם הוא האידיאליזם , .-כלומר ראיית המשפט כמכשיר להעלאת רמה מוסרית ותרבותית . שטאמלר , למשל , חזר להבחנה הקאנטיאנית בין התבונה ובין הרצון , אך בו בזמן שהתבונה היא תשתית המדעים , הרי הרצון הוא תשתית המשפט . כמו קאנט , גם הוא ביטל כל 'משפט : 'טבעי הוא היה אומר : יש לנו עניין בטבע המשפט , ולא במשפט הטבע . הוא הגדיר 'משפט' כ'מכלול ההוראות המוכתבות על ידי הרצון ( ליתר דיוק : על ידי מכלול הרצונות ) 'ליצור הרמוניה בין זרמיה השונים של החברה , והוא תוך חתירה . 'לצדק המונח 'צדק' משמש פה חלופה למה שקאנט קרא בשם , 'חירות' כשהיא מוגבלת בזכויותיו של הזולת . ואמנם , כפי שנראה להלן , מן הבחינה המשפטית נודעת למושג 'צדק' משמעות רחבה ומקיפה מלמושג 'חירות' — ומה גם כשהחירות בלאו הכי מוגבלת היא , כאמור . אם יש לראות ביצירת 'הרמוניה בין זרמיה השונים של החברה' משום חתירה לשוויון סוציאלי ומדיני , באה 'חתירה ל...  To the book