ב. דנטה

בךדורו של מרסיליוס , המשורר הגדול תטה אליגיירי , עמד בכתביו הפוליטיים גם הוא על כך , שהמדינה אינה אלא מסגרת לחברה של בני אדם , ( societas hominum ) וחזוני היה שמאחר שכל בני אדם שווים , תהיה להם מדינה ( מונרכיה ) אוניברסלית אחת החובקת עולם . כל בני אדם שווים — המלכים והמנהיגים , גם המחוקקים והשופטים במשמע : אם הגיעו למקומותיהם מפאת כשרונותיהם המיוחדים , אין בכך כדי להבדילם מכל אדם אחר , שהרי אדם צריך להגיע למקומו היאה לו . אבל אין אפילו למלכים כוח וסמכות זולת מרצון עמם , ומשזכו , סמכות זו מטילה עליהם חובה לשרת את העם ושלא לרדות בו ; כשם שסמכות השיפוט מטילה על השופטים חובה לשפוט ושלא לחסוך עצמם מן הדין . כללו של דבר : תכלית המדינה . חוקיה ומשפטיה היא שיגיע האדם לידי 'אושר חיים הבא לידי ביטוי בשימוש שהוא משתמש בכוחותיו . 'שלו ישראל בתחומים שבחרה בהסכמת הממשלה' ( סעיף 2 א : ( ושתיהן גם יחד ' שוקדות כמקודם על העלייה ומנצחות על מפעלי קליטה והתיישבות במדינה' ( סעיף . ( 3 המלה 'כמקודם' מתייחסת לפעולותיהם של הגופים הללו תחת השלטון המנדטורי ; והמשך ההכרה בהם גם במדינת ישראל באה משום שהמדינה 'רוא...  To the book