חיים סבתו האם יש רשות לדרוש דרשות הלכתיות מן הפסוקים אף שלא נאמרו בתלמוד?

פתיחה הלכות המתחדשות מדרשות המקרא הן אחד החלקים של תורה שבעל פה , והשתמשו בו התנאים והאמוראים . האם ניתן להשתמש בכלי זה גם לאחר חתימת התלמוד ? מצינו כמה ראשונים ואחרונים הדורשים דרשות הלכתיות מעצמם מדיוקי פסוקים . לעומתם ראשונים ואחרונים אחרים טוענים נגדם שאין לנו רשות לבדות מלבנו דרשות שאינן מופיעות בתלמוד . במאמר זה , העוסק רק בדרשות בעלות משמעות הלכתית , אבקש לברר עניין זה בס"ד . בנושא זה עסק היד מלאכי ( אות ד , קמד ) והביא כמה מקורות . כמה חכמים בזמננו כתבו עליו מאמרים . מנחם אלון כתב על כך בקצרה בספרו המשפט העברי , ויצחק דב גילת הרחיב יותר במאמרו המקיף 'דרשות בתר . 'תלמודיות התייחסות לנושא נמצאת גם בספרו של אברהם גרוסמן חכמי אשכנז הראשונים , בדיונו בזיקתם למקרא של חכמי אשכנז בתשובותיהם ובפסקיהם , ובהמשך דברינו נדון בדבריו . אני מבקש להידרש שוב לנושא עקרוני זה , כדי להוסיף כמה מקורות חשובים שלא נזכרו בדבריהם , ובעיקר כדי לעמוד על כמה הבחנות חשובות שהם לא הדגישו . בהמשך נדון גם במקורות שהביאו הם . א . דוגמות חדשות ראשית יש לדון בשאלה , על מה מבוסס הטיעון שאחר חתימת התלמוד אי אפשר עו...  To the book