אברהם גרוסמן המתח בין תורה ל'חכמה' בפירוש רש"י לספרות החכמה שבמקרא

לעמוס חכם שהרים תרומה נכבדה לחקר המקרא ולהאהבתו על הבריות רש"י הקדיש תשומת לב רבה לספרות החכמה . את מזמורי החכמה שבספר משלי , קהלת ואיוב , הוא ראה כחטיבה אחת שיש לה מסרים חינוכיים רבי ערך . הוא לא ראה בה חכמה אנושית שמקורה בהגיגיו של אדם ובניסיונו האישי , אלא הטפה ללימוד תורה ולשמירת מצוותיה , העתידים להגן על האדם מפני סכנות גדולות האורבות לו . מילת המפתח 'חכמה' העוברת כחוט השני בספרות זו מתייחסת , לדעתו , אל התורה ולא אל התבונה האנושית , כפי שמשמע מפשט הלשון ומהקשרם של הדברים . אמנם , הזיהוי של ' חכמה' עם התורה מצוי במקרא , בספר בן סירא ובספרות חז"ל . אך בדברי רש"י ניכרת מגמה להרחיק את הזיהוי עם התבונה האנושית , גם במקומות שהפשט מורה כן או . 1 ספרות מחקרית ענפה נכתבה על ספרות החכמה המקראית . ראה , למשל : R . B . Y . Scott , 'The 'X ; Study of the Wisdom Literature ' , Interpretation 24 , 1970 , pp . 20-45 הורביץ , שקיעי חכמה בספר תחלים - עיוני לשון וסגנון , ירושלים תשנ"א ; א' רופא , מבוא לשירה המזמורית ולספרות החכמה שבמקרא , ירושלים תשס"ד . לא התייחסתי כאן אל החכמה בפירוש רש"י למזמורי...  To the book