פרק עשרים וארבעה כניסה להיכל לצורך השתחוויה

א . איסור ביאה אל הקודש בכל עת נאמר בפרשת אחרי מות : ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיף ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפךת אשר על הארן ןלא ימות כי בענן אךאה על הכפךת . ( ויקרא ט"ז , ב ) פשוטו של מקרא זה אוסר על אהרן לבוא "בכל עת" אל קודש הקודשים , שהרי ה ' נראה שם בענן ; ו " הקדש " האמור כאן - וכן בכל הפרשה - איננו אלא קודש הקודשים . ולפי זה , לשונות "מבית לפרכת " ו '' אל פני הכפרת אשר על הארן " הם תמורות הבאות לבאר את "אל הקדש " שלפניהם . ונמצא ש '' הקדש " האמור כאן שונה מן "הקדש" האמור בפרשת תרומה : "והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים" ( שמות כ " ו , לג ;( שהרי שם הכתוב מבדיל בבירור בין הקודש שהוא מחוץ לפרוכת לבין קודש הקודשים שהוא מבית לפרוכת . אולם חכמים הוציאו פסוק זה מפשוטו , והם אמרו שמדובר כאן בשני מקומות שונים : "הקדש" מתפרש כמשמעו בפרשת תרומה , והוא אוהל מועד שמחוץ לפרוכת ; "מבית לפרכת " הוא קודש הקודשים , שהוא לפנים מן הפרוכת , וכל הנכנס אליו עומד מול "פני הכפרת אשר על הארן . " וזה אפוא פירוש הפסוק : אסור לבוא "בכל עת " אל הקודש , ואין צריך לומר שאסור לבוא ...  To the book