|
|
א . דין אמה עברייה בתורה שבעל פה זה דין אמה עברייה כפי שנמסר בתורה שבעל פה : היא נמכרת על ידי אביה בעודנה קטנה ועובדת את אדוניה כשפחה . ולפיכך נוהגים בה כל הדינים האמורים בעבד עברי , ואף היא יוצאת בשש וביובל . אולם מצווה על אדוניה שלא יניח אותה במעמד של אמה , אלא עליו "לייעז * אותה לאישה , בטרם יגיע מועד שחרורה . ו"כיצד מצות יעוד , אומר לה בפני שנים הרי את מקודשת לי , הרי את מאורסת לי . " באמירה זו כבר היא נעשית אשתו ; ומכאן ואילך הוא "נוהג בה מנהג אישות , ואינו נוהג בה מנהג ' . "שפחות ואין צריך לומר ששוב אין היא יוצאת בשש או ביובל , אלא רק בגט - כדין כל אשת איש . ונחלקו חכמים ( שם ) בטיבו של הייעוד . לדעת ר' יוסי בר' יהודה , המעות הראשונות של מכירת הבת לא ניתנו לקידושין אלא לעבדות בלבד . ואילו הקידושין חלים רק בשעת ייעוד על ידי המחילה על יתרת חוב עבדותה - בתנאי שעוד נותר בה שווה פרוטה . כל עוד לא נתייעדה , דינה כדין פנויה ; ולפיכך אם נתקדשה לאחר בין המכירה ובין הייעוד , הרי היא מקודשת לו - ושוב אין הייעוד חל . ולשיטה זו , הרי קידושי ייעוד דומים לשאר כל קידושי אישה . אין ביניהם אלא זה ...
To the book |
|
|