|
|
במדרש מכילתא , שירה , פרשה ט' נאמר " 'עם זו קנית' ( שמות טו , טז : ( ארבעה דברים נקראו קניין ישראל ... התורה ... שמים וארץ ... בית המקדש . יבואו ישראל שנקראו קניין ויקבלו התורה שנקראת קניין , שבזכותה עומדים שמים וארץ שנקראים קניין ויבנו בית המקדש שנקרא . "קניין דומה , שתפיסת עולם זאת של המדרש מונחת גם ביסוד "שבועת , "אמונים אלא שבסיפורו של עגנון צוירה השלמות בהתפרקותה : ישראל , שנקרא קניין , חוזר אל ציידיו מרצון . גם התורה , שנקראה קניין , נעזבת . השכינה מגיעה למצב של התרחקות וסילוק . והשמים והארץ , שאין עוד תכלית לקיומם , חוזרים למצב הבראשיתי - תוהו-ובוהו קדמון . בסיפורו של עגנון יש במקום שמים וארץ , רקיע וים . הרקיע והים מעניקים לסיפור את הממד הקוסמי וניתן לראותם כמטונימיות של שני הכוחות , הנאבקים בסיפור זה בזה < השכינה ושר-הים . כך נוצרת התקבולת הבאה רקיע - שכינה - שושנה ים - שר-הים - בנות יפו עוד בטרם ראה רכניץ את הים בעיני בשרו , חזה אותו בעיני רוחו . היה זה באותו לילה גורלי , עת קרא בהומרוס ושמע קול כקול גלי הים . בלילה ההוא , ליל "התגלות הים" לרכניץ , הופרה ההרמוניה בין הרקי...
To the book |
|
|