יא. הגבלות לאחר פרישה

חוק שירות הציבור ( הגבלות לאחר פרישה , ( , 1969-ט"התשכ חל גם על שירות ברשות מקומית או במועצה דתית ( להלן "שירות . ( "הציבור מי שטיפל , אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור , בענין פלוני של אדם פלוני , לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת . מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים , באישור ועדת העבודה של הכנסת , קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם - לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו , ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו , בין בהסכם ובין כמעשה של רשות , כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד ; והוא , כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות . מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר , או להמליץ על הענקת זכות כאמור , או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור , לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה . סעיף זה לא יחול לאחר שנה מיום פרישתו של העובד , או אם ועדה מיוחדת לפי החוק ...  To the book