ד בעקבות הקורבנות האמיתיים, או: חרפתו של העם הארור

' לא ניתן להעלות את אירוע הזה על הדעת , לכן , הוא לא , 'קרה אומרים המטפיזיקאים של ההיסטוריה כשהם מדברים על השמדת היהודים בתאי הגזים . והנה הנס ! הם לא מטיפים במדבר : פה ושם ישנן כמה אוזניים קשובות שמקבלות בחיוב את . 'חשיפותיהם' למי הם חייבים את הסקרנות החיובית הזו ? הם מודים בעצמם : לישראל , או ליתר דיוק , לחוסר האהדה הציבורית המתגברת , ולשחיקה האיטית של הדימוי הישראלי בדעת הקהל . עד למלחמת ששת הימים , דעת הקהל הצרפתית הייתה חדורה במעין ציונות דמיונית : ההקבלה בין הרצח של אושוויץ לבין התיקון שבקיומה של מדינה , כביכול משכינת שלום ובעלת נטיות סוציאליסטיות . מה ששימש כמגלה נסתרות היה הופעתה של השאלה הפלסטינאית , ובעיקר סירובם המוחלט של הישראלים , ויחד אתם של הציונים , אף להביא בחשבון חיפוש פיתרון לפליטים שנעקרו על ידיהם " . פעם ישראל הייתה מעל לכל שיפוט , בשל קירבתו של הג'נוסייד . כיום , הג'נוסייד הוא שנהיה מפוקפק בגלל התנהגות המיוחסת לישראל . שני סוגים של טינה נפגשים ומשתלבים בשלילת תאי הגזים : המרירות בפני מקרה חריג , הזעם הנגרם על ידי הכבוד , ובנוסף לכך הפטור מעונש שברבריות זו מעניקה ל...  To the book