הזכרון וההיסטוריה

למחוץ את האוייב הנבזה , בלי רחמים כלפי שונאי ההשכלה למיניהם : הכחשת השואה מתיימרת להרשם במסורת המפוארת של ההשכלה . פוריסון-וולטר נלחם נגד הדוגמטיזם , וכיוון שהוא מעז לעבור על איסורים דתיים , הוא נכנס לעימות עם הקואליציה האיומה של הצבועים , המפגרים והקנאים . למרות העלבונות של חוסר הסובלנות , מטרתו היא להבטיח את ניצחונה הסופי של התבונה על חוסר-ההגיון של האמונה ושל הטענות השתלטניות . לעת עתה הכל משותק בשל מאמציהם של אלה המעוניינים לחנוט זכרונות מסוימים ולכפות דימוי בלתי מובן של ההסטוריה . יש גם אנשים אשר מתחילים לחשוב שאנו עדים לצמיחתה של דת חדשה : דת ההולוקוסט , עם דוגמותיה וכמריה . אם כן , מכחישי השואה רואים את עצמם כקדושים מעונים של הנאורות , המומתים של הקידמה , בני דמותו המודרניים של גליליאו . לפי טענתם , מצד אחד עומדים חסידי הזיכרון , אשר מגנים כחילול קודש כל גישה כלפי השואה , שאיננה אדיקות ושמירה דתית . מולם עומדים קומץ של שוברי פסילים המציעים להחליף את היחס האזכרתי של האפיזודה הנאצית במחקר ללא כל כסותעיניים . מכאן , מתיימרים שוברי פסילים אמיצים אלה Virile politique , op . cit ., p ...  To the book